אל תשבו בבית,/רחל אליאור.

נינו הרמן • כניסות

אל תשבו בבית, תצאו להצביע לכל מפלגה שרוצה לשנות את המציאות הימנית ביביסטית- בנטיסטית- שקדיסטית- פייגליניסטית, סמוטריצ׳יסטית, 
כי מתחולל כאן מאבק עמוק, שלא מספיק מדברים עליו, בין הימניים הקיצוניים הקשורים עם הדתיים הקיצוניים הלאומניים המשיחיים, המטשטשים את ההבדלים בין מילים למעשים ובין פנטזיה למציאות, בין שקר לבין אמת ובין הפרטי לציבורי - ובין החילוניים השמאלניים החופשיים, או המסורתיים ושומרי המצוות, המאמינים במדינת ישראל של מגילת העצמאות ובמגילת זכויות האדם של האו״ם.

הראשונים רואים עצמם כנושאי בשורה אלוהית הקשורה באתחלתא דגאולה ובקדושת עם סגולה, ו׳בטעמי ביטחון׳ המצדיקים אפרטהייד, המתירה להם כל פשע נגד מי שאינו נמנה עם ׳עם סגולה׳ - כיבוש/דיכוי/התנחלות/גזלת אדמות/ גירוש פליטים/ התנכלות לפלשתינאים/ חוק הלאום/ טרנספר ואפרטהייד; והשניים רואים עצמם כציונים, חופשיים, או שומרי מצוות המאמינים בשוויון חירות ושלום, בוני הארץ ומגיניה, התורמים לה בכל דרך ומפריחים אותה למען כל תושביה, מימי החלוץ, גדוד העבודה והגדוד העברי והתנועה הקיבוצית, העלייה השנייה והשלישית ועד צה״ל , ההתיישבות, ומחנה השלום בימינו, המאמינים במוסר של צדק ושוויון, חירות, אחווה, אחריות הדדית ושלום לכל תושבי הארץ.

הראשונים, המטפחים חלומות על השמדת עמלק ובניין המקדש, מדינת תורה והלכה ואמונה וחידוש המלוכה, וחזרה לקריאה פונדמנטליסטית של התורה ולצירוף של משיחיות ונשק, מיוצגים על ידי אנשים כמו אורי אריאל, סמוטריץ', פייגלין, בנט, הרב דב ליאור, הרב יצחק גינצבורג, רבני יצהר, הרב לוינשטיין ורבנים חרד"ליים נוספים ודומיהם, שרואים את עצמם כפועלים בשם אלוהים ומניפים את דגל הרוחניות הדתית (שהוכתם לעד במעשיהם של ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר והמחתרת היהודית ושורפי משפחת דבוובשה ורוצחי אבו חדר) וביטחון המושתת על עוול, נישול ודיכוי, גניבת אדמות והשפלת יושביהן, והם אכן מרגישים ניצחון גורף בכל החזיתות, ולא רואים עד כמה הכיבוש משחית, מעוות ומסלף כל מוסר, עד כמה הדיכוי של יושבי השטחים הכבושים מעוות את מדינת ישראל כולה מבחינה מוסרית וחוקית, ועד כמה ההדתה הכפוייה על החילונים, ולשונה הגזענית, הפונדמנטליסטית, הביטחונית המתחסדת, המאומצת בידי ביבי וחבר מרעיו המסמנים אוייבים מכל עבר, מעוררת בהם דחייה תיעוב. השניים, החילוניים החופשיים, המסורתיים או שומרי המצוות השוויוניים השמאלנים, מרגישים בחלקם חסרי אונים ומובסים מול ההדתה הלאומנית, או הלאומנות הדתית הגזענית, ההפחדה, ההסתה, ההגבלות והאיומים על חופש הביטוי, גירוש הפליטים, הקוד האתי לאקדמיה, חוקי הגזל והאפלייה, חוק הלאום, חוק ההסדרה, הכיבוש, הדיכוי, האפרטהייד, ההתנחלות הלא חוקית, השנאה, האפליה והדמוניזציה של הפלשתינאים, המתירה יריות באנשים לא חמושים, חקיקת חוקים מפלים ומעוותים מעוותים, ומתירה את הסיפוח הזוחל. את קולם נשאו קובי מידן בשנה שעברה, ויהודה אטלס השנה, שאמרו ׳אני מתבייש להיות ישראלי׳. רבים מאיתנו מרגישים כמוהם, כי נגד שילוב הידיים של הלאומנות הימנית דתית קיצונית הגזענית המשתררת, עם הדתיות המשיחית הפונדמנטליסטית האנטי דמוקרטית, המבקשת בשם הרוחניות היהודית לכאורה, לחדש את הקרבת הקורבנות ולקרב את ביאת המשיח ולבנות מחדש את המקדש ולהשמיד את עמלק, במחיר קריעת עם ישראל, אנחנו נכלמים, נדהמים, ומתביישים וחסרי אונים. זו לא היהדות המוסרית שלנו ולא האזרחות הדמוקרטית השוויונית ההומניסטית של מגילת העצמאות שגדלנו עליה. 
העבר הדתי הגלותי המשיחי, על פחדיו מימי היהודי הנרדף והמושפל, השנוא ומשולל צלם אנוש, בצירוף כוחות לאומניים ימניים קיצוניים דתיים חדשים, המבקשים מקדש ומשיח ומלוכה וסנהדרין וכפייה דתית ומחיית עמלק, המאמינים רק בכוח, בשנאה וב'לנצח תאכל חרב', וב׳טרנספר מרצון׳ משתלט כאן על כל חלקה טובה ומחריב את המפעל הציוני החילוני.

יש הרבה על מה להצטער ויש הרבה על מה להתבייש ויש לחכות רק לבלתי צפוי. אבל כדאי לזכור: בכל הסקרים היה רוב למבקשי הסדר שלום עם הפלשתינאים. סוף השלום, הצדק, השוויון החירות והדמוקרטיה לנצח, גם אם ירחק היום.
צאו להצביע והביאו אתכם לפחות עוד אדם אחד שמתקשה להצביע או שמתקשה ללכת או לבחור או להחליט. זכרו: כל קול לכוחות השוויון והשלום והדמוקרטיה הליברלית הומניסטית מהמרכז ושמאלה הוא קול נחשב. קול שעשוי להכריע את גורלנו .

צילום: נינו הרמן



--